תהליך קבלת ההחלטות מסתמך כעת על נתונים ממקורות חדשים כגון: אתרי אינטרנט, חברות מתחרות מהארץ ומהעולם ונעשה בשילוב הנתונים של הארגון עצמו.
דוגמה לכך תהיה קבלת נתונים לגבי ההנחיות של ממשלות (דרום קוריאה, איטליה ועוד כ100 מדינות), סטטיסטיקות ברמה יומית של חולים מונשמים כולל התפלגות גילאים, בניית מודל ובחינה שלו מול התוצאות בישראל.
ההתמודדות עם קליטת מקורות מידע רבים בפורמטים שונים, ביצוע תקנון וטיוב של כל אחד מהמקורות ושילוב הנתונים במערך הידע של הארגון אינו טריוויאלי כלל. בנוסף, הבקשה היא לקלוט את הנתונים בזמן אפס, כיוון שלכל דקה משמעות גדולה.
הגופים היחידיים שמסוגלים לקלוט נתונים חדשים ממקורות בלתי צפויים ולשלבם במערך הידע לאחר תיקנון וטיוב ולעשות כן בזמן אפס, הם גופי הביטחון במדינה. על כן, הם נקראו לסייע למערכי המחשוב של משרד הבריאות, בתי החולים, פיקוד העורף ועוד.
לצורך כך, נעשה שימוש בכלים כגון Talend וTrifacta המיועדים לפעולות אלה. ראשית, בזכות מהירות יצירת האינטגרציה ובניית המאגר. שנית, באמצעות בינה מלאכותית המאפשרת לאנליסטים לבצע גילוי של הנתונים, ביצוע טיוב ותקנון, ללא כל צורך בכתיבת קוד.
אנו למדים שהמשבר הבא שעלול להגיע יהיה בלתי צפוי אף הוא. פגעי מזג אוויר קיצוני שיצריך קבלת מידע אחר לגורמים אחרים, קריסה כלכלית מדינית והצורך בקליטת נתונים, התנהגות אוכלוסייה הצובאת על פתחי סניפי הבנקים הן דוגמאות לתרחישים שעשויים לקרות.
המסקנה הינה שכל ארגון בינוני חייב להיות מסוגל לפעול כגוף מודיעני, לקלוט נתונים ממקורות חדשים ומשתנים, לתקנונם, לטייבם ולשלבם במאגר המידע או במחסן הנתונים באופן מיידי.
ומה קורה בזמן שגרה? ובכן, בזמן שגרה כלים אלה מסייעים ללקוחותינו באופן שוטף לקצר ולייעל את זמן הפיתוח בכל הקשור לאינטגרציה והכנת הנתונים.